עצה סוחפת להצלחה מעשית בכל תחומי החיים

בפסוק נאמר: אִם בְּחֻקּוֹתַי תֵּלְכוּ ... וְנָתַתִּי גִשְֹמֵיכֶם בְּעִתָּם

פֵּרוּשִׁים רַבִּים נֶאֶמְרוּ בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים (רְאֵה אוֹר הַחַיִּים, רְקָנָאטִי, רַבֵּנוּ בַּחְיֵי, וָעוֹד) לַפָּסוּק הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַפָּרָשָׁה. אָנוּ נִתְמַקֵּד דַּוְקָא בְּפָסוּק הַשֵּׁנִי.

הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מַּבְטִיחָה לָנוּ, כִּי כַּאֲשֶׁר נִשְׁמֹר אֶת הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, וַנֵּלֶךְ וְנַעֲמֹל בְּדַרְכֵי הַתּוֹרָה, אֲזַי "וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם", גַּם אֶת "הַגַּשְׁמִיּוֹת" (מִלְּשׁוֹן "גִשְׁמֵיכֶם" - "גַּשְׁמִיּוּת") נְקַבֵּל בַּזְּמַן. ה' יִתְבָּרַךְ לֹא נוֹתֵן רַק רוּחָנִיּוּת, אֶלָּא גַּם גַּשְׁמִיּוּת. וּכְשֶׁהוּא נוֹתֵן אֶת הַגַּשְׁמִיּוֹת, זֶה מַמָּשׁ בַּזְּמַן, "גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם". וְלִפְעָמִים כְּשֶׁמְּקַבְּלִים אֶת צֹורְכֵינוּ לִפְנֵי הַזְּמַן, צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁבֶּאֱמֶת זֶהוּ הַזְּמַן הַנָּכוֹן. וְכֵן, כְּשֶׁמְּקַבְּלִים חָלִילָה אֶת הַגַּשְׁמִיּוֹת אַחֲרֵי הַזְּמַן, זֶה גַּם "בְּעִתָּם", זֶהוּ הַזְּמַן הַנָּכוֹן לְקַבֵּל אֶת הַגַּשְׁמִיּוֹת הַהִיא.

וְאַף שֶׁלִּפְעָמִים קָשֶׁה לְהָבִין זֹאת, לְמָשָׁל, מִי שֶׁהוּא צָרִיךְ חֲלִיפָה לַחֲתֻנָּה שֶׁל אֶחָיו, לֹא יוֹעִיל לוֹ אִם יְקַבֵּל אֶת הֶחְלִיפָהּ שָׁבוּעַ אַחֲרֵי הַחֲתֻנָּה. מַה תּוֹעִיל לוֹ הֶחְלִיפָהּ. אַךְ צָרִיךְ לָדַעַת בַּהֲבָנָה בְּרוּרָה, כִּי כָּל סִבַּת הָאִחוּר שֶׁל קַבָּלַת הַגַּשְׁמִיּוֹת הִיא בְּצֶדֶק, וְכַנִּרְאֶה שֶׁלִּפְנֵי הַחֲתֻנָּה אִם הָיָה מְקַבֵּל אֶת הֶחְלִיפָהּ הַהִיא, לֹא הָיָה הַדָּבָר לְטוֹבָתוֹ, כַּאֲשֶׁר יַדּוּעַ לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ, וְלָכֵן מָנַע מִמֶּנּוּ אֶת הֶחְלִיפָהּ, רַק אַחֲרֵי שָׁבוּעַ מֵהַחֲתֻנָּה הוּא מְקַבֵּל טֶלֶפוֹן מֵהַחֲנוּת "הִגִּיעָה הֶחְלִיפָהּ מֵאַמֶרִיקָה". בְּכָל זֹאת צָרִיךְ לְהַאֲמִין, שֶׁשָּׁבוּעַ אַחֲרֵי הַחֲתֻנָּה זֶה נִקְרָא "גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם".

אַךְ רַבּוֹתַי, בּוֹאוֹ וְנִתְבּוֹנֵן לִכְאוֹרָה אֵיזוֹ בְּרָכָה מֻשְׁלֶמֶת הִיא "גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם", הַיּוֹתֵר מוֹשְׁלָם הוּא שֶׁנְּקַבֵּל אֶת הַ"גַּשְׁמִיּוּת" מִבְּעוֹד מוֹעֵד, לִפְנֵי הַזְּמַן, כָּךְ שֶּׁבְּעֵת שֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן נִהְיֶה דְּרוּכִים וּמוּכָנִים. כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים שְׁמִי שֶׁדַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו, הוּא מֵכִין הַכֹּל מִבְּעוֹד מוֹעֵד, כְּבָר לִפְנֵי שֶׁהוּא צָרִיךְ אֶת בִּגְדֵי הַחֹרֶף הוּא מְמַלֵּא אֶת הָאָרוֹן בָּהֶן. וְאִם כֵּן, הָיָה אֵיפֹה לְתוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לוֹמַר: "וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם לִפְנֵי עִתָּם", דְּהָיִינוּ שֶׁלֹּא תִּצְטָרְכוּ לִהְיוֹת "לְחוּצִים" אוֹ "דְּאוּגִים" לִפְנֵי שֶׁבָּאָה הַגַּשְׁמִיּוֹת.

אָמְנָם, סוֹד גָּדוֹל כָּתוּב כָּאן, כִּי עִקֵּר הַסִּבָּה שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לְהִשְׁתַּדֵּל בְּגַשְׁמִיּוּת, הִיא בִּכְדֵי שְנָשְרִיש בָּנוּ אֶת הָאֱמוּנָה בְּהַקָּבָּ"ה. מִצַּד אֶחָד לָדַעַת שֶׁצְּרִיכִים לַעֲשׂוֹת הִשְׁתַּדְּלוּת בְּפַרְנָסָה. אַךְ, מִצַּד שְׁנֵי צְרִיכִים לָדַעַת שֶׁאִם הִשַּׂגְנוּ אֵיזֶה רֵיוָח כָּלְשֶׁהוּ, לֹא מִסִּבַּת הַהִשְׁתַּדְּלוּת שֶׁלָּנוּ הֵרְוָוחְנוּ, אֶלָּא בִּגְלַל שֶׁהַקָּבָּ"ה נָתַן לָנוּ. וְאִלּוּ לֹא הָיָה נוֹתֵן לָנוּ, לֹא הָיְתָה הַהִשְׁתַּדְּלוּת שֶׁלָּנוּ מוֹעִילָה כְּלָל. הֲרֵי הַרְבֵּה אֲנָשִׁים טוֹרְחִים כָּפוּל מֵאָה פְּעָמִים מִמַּה שֶׁאָנוּ טוֹרְחִים, וְלֹא קִבְּלוּ שׂוֹם עֹשֶׁר וְשׂוֹם הַצְלָחָה. וְאֵילָו אֲנַחְנוּ, טִרְחָתֵינוּ הִיא אָחוּז אֶחָד כְּלַפֵּי טִרְחָתָם, וְהַהַצְלָחָה שֶׁלָּנוּ הִיא כְּפוּלָה מִשֶּׁלָּהֶם. וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁהַהִשְׁתַּדְּלוּת אֵינָהּ מְבִיאָה אֶת הַבְּרָכָה, אֶלָּא ה' יִתְבָּרַךְ מֵבִיא אֶת הַבְּרָכָה.

וְאָמְנָם, בִּשְׁבִיל שֶׁנַּגִּיעַ לְדַרְגָּה זוּ, לְהָבִין שֶׁכָּל מַה שֶׁאָנוּ מַרְוִוחִים, שֶׁכָּל מַה שֶׁאָנוּ מַצְלִיחִים בְּכָל תְּחוּמֵי הַחַיִּים, הַכֹּל הִיא מַתְּנַת ה'. צָרִיךְ לְהִכָּנֵס לִשְׂדֵה הַנִּסָּיוֹן, וְהוּא עֶצֶם חִיּוּב הַהִתְעַסְּקוּת עִם גַּשְׁמִיּוּת בָּזֶה הָעוֹלָם. וְאָז אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהָבִין, שֶׁלִּפְעָמִים מָה שֶׁמַּמְתִּינִים הַרְבֵּה זְמַן עַד שֶׁתַּגִּיעַ הַיְשׁוּעָה הַגַּשְׁמִית, זוּ עִקֵּר הַסִּבָּה שֶׁלִּשְׁמָהּ הִגַּעְנוּ לְזֶה הָעוֹלָם, וּלְסִבָּה זוּ אָנוּ חַיָיבִים לְהִתְעַסֵּק עִם הַגַּשְׁמִיּוֹת, וְלֹא בָּרָא ה' אֶת הָעוֹלָם בְּאֹפֶן שֶׁיְּקַבֵּל הָאָדָם אֶת הַכֹּל עַל מוּכָן, כִּי צְרִיכִים לְהָבִין שֶׁזּוֹהִי הַתַּכְלִית, לְקַבֵּל בְּאַהֲבָה וּלְהַמְתִּין בֶּאֱמוּנָה.

נִמְצָא, שֶׁדַּוְקָא מַה שֶׁאֵינֶנּוּ מְקַבְּלִים אֶת הַצְּרָכִים הַגַּשְׁמִיִּים לִפְנֵי הַזְּמַן, אֶלָּא בְּדִיּוּק בִּזְמַן, זֶה הַיְשׁוּעָה, לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וְלָדַעַת שֶׁהַהַמְתָּנָה הִיא חִזּוּק הָאֱמוּנָה בָה' יִתְבָּרַךְ, וּלְשֵׁם כָּךְ הִגַּעְנוּ לְזֶה הָעוֹלָם.

עַל כַּמָּה הַהִשְׁתַּדְּלוּת שֶׁל הָאָדָם אֵינָהּ מוֹעִילָה, אֶלָּא הַכֹּל מִשָּׁמַיִם, וּמַה שֶׁמַּגִּיעַ לָאָדָם הוּא יְקַבֵּל, וְלֹא פְּרוּטָה מֵעֵבֶר לָזֶה, מִסּוֹפֵר הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא, מַעֲשֵׂה אֲמִתִּי שֶׁהָיָה בָּעִיר בְּנֵי בְּרַק:

צַדִּיק אֶחָד שֶׁהָיָה עוֹסֵק בְּצָרְכֵי צִבּוּר בֶּאֱמוּנָה, לְצָרְכֵי פַּרְנָסָתוֹ הֶחֱזִיק בֵּית דְּפוּס בָּעִיר. בָּרוּךְ ה', הַכְּסָפִים הָיוּ זוֹרְמִים שָׁם בְּשֶׁפַע. אַךְ, הַכֹּל הִתְחִיל כְּשֶׁבָּא יְהוּדִי נוֹסַף וּפֶתַח בֵּית דְּפוּס חָדָשׁ לְיַד פֶּתַח מִפְעָלוֹ. הִתְעַמֵּק הַצַּדִּיק בַּסִּפְרִי הַהֲלָכָה, לִרְאוֹת מַה הַדִּין כָּאן, הַאִם יֵשׁ בָּזֶה מִשּׁוּם הַשָּׂגַת גְּבוּל, וְהָאֵם לָלֶכֶת לִתְבֹּעַ אֶת הַיְּהוּדִי הַזֶּה בְּבַיִת דִּין. אַךְ הִגִּיעַ לְמַסְקָנָה בְּרוּרָה, וְהִיא:

הֱיוֹת וְכָל מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִים לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה (ראש השנה טז.), וּמַה שֶׁנִּפְסָק עַל הָאָדָם שְיָרְוִויח כָּל הַשָּׁנָה, הוּא מַה שֶּׁיַּרְוִיחַ, וְלֹא יוֹתֵר אוֹ פַּחוֹת מִזֶּה כְּלוּם. וְכָל מַה שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאָדָם לְהָרְוִיחַ עוֹד, אִם בַּשָּׁמַיִם לֹא נִגְזַר שֶּׁיַּרְוִיחַ - לֹא תּוֹעִיל לוֹ כָּל הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ. לָכֵן, לֹא דִּבֵּר עִם שְׁכֵנוֹ הֶחָדָשׁ מְאוּמָה. וַאֲפִילוּ לֹא אָמַר לוֹ: "בְּכָל שֶׁטַח הָעִיר לֹא מָצָאתָ מָקוֹם אַחַר לְפִתּוּחַ בֵּית דְּפוּס. כִּי אִם מַמָּשׁ לְיַד פֶּתַח בֵּית הַדְּפוּס שֶׁלִּי", אֶלָּא דָּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת, כִּי מִן הַשָּׁמַיִם סִבְּבוּ שֶׁרַק עַל יָדוֹ יִמָּצֵא מָקוֹם לַהֲקָמַת דְּפוּס.

בְּיוֹם הָרִאשׁוֹן שֶּׁפָּתַח שְׁכֵנוֹ אֶת בֵּית הַדְּפוּס, נִכְנַס לַחֲנוּתוֹ, וּבְסֵבֶר פָּנִים יְפוֹת הוֹשִׁיט לוֹ בִּלְבָבִיּוּת "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם", רַק שְׁתֵּי מִשְׁפָּטִים אָמַר לוֹ: הִנֵּה אַתָּה הֲרֵי חָדָשׁ כָּאן בָּעִיר, וּבְוַדַּאי מְעֻנְיָן אַתָּה לָדַעַת פְּרָטִים אוֹדוֹת עָנָף הַדְּפוּס, הִנֵּנִי נָכוֹן וּמְזֻמָּן בְּחֵפֶץ לֵב לְעֹזְרֶךָ בְּכָל מַה שֶׁאֶפְשָׁר, אֶלָּא הֱיוֹת וְאֵין זוֹ שִׂיחָה עַל רֶגֶל אַחַת, כָּאן בְּבַיִת הַמְּלָאכָה בְּאֶמְצַע הַיּוֹם, לָכֵן תּוֹאִיל לְהִכָּנֵס לְבֵיתִי בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְנֵשֹוחֵח בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת לְתוֹעַלְתְּךָ. וְעַתָּה דַּע לְךָ יְדִידִי, כִּי אִם זָקוּק אַתָּה לְאֵיזֶה כְּלֵי אוֹ אוֹתִיּוֹת, אוֹ מַכְשִׁיר לַעֲבוֹדָה, הֲרֵי בֵּית דְּפוּסֵי פָתוּחַ לְפָנֶיךָ, תוּכַל לְהִכָּנֵס אֶצְלִי וָאֶתֵּן לָן בְּהַשְׁאָלָה בְּחֵפֶץ לֵב.

בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת לְאַחֵר הַהַבְדָּלָה, נִיגָש הַצַּדִּיק לַאֲרוֹן הַסְּפָרִים, וְהוֹצִיא סֵפֶר "אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן" שֶׁל הֶחָזוֹן אִישׁ, כָּךְ יָשַׁב כַּחֲצִי שָׁעָה וְהֶעֱמִיק בּוֹ, עַד שֶׁהוֹפִיעַ אוֹרְחוֹ שְׁכֵנוֹ הֶחָדָשׁ בְּדֶלֶת בֵּיתוֹ. קִבְּלוּ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וְהִרְצָה לְפָנָיו עַל כָּל הָעִנְיָנִים הַקְּשׁוּרִים בְּעִנְיְנֵי הָהַדְפָסַה, דְּבָרִים שֶׁיּוּכַל הַשֹּׁכֵן לְהָפִיק מֵהֶם תּוֹעֶלֶת חָמְרִית, כִּי הֲרֵי הוּא מְנוּסָה בְּכָך שָׁנִים רַבּוֹת, וְאֵין חֲכַם כְּבַעַל הַנִּסָּיוֹן. שׁוּב הַזְכִּירוּ לְהִכָּנֵס אֵלָיו בְּכָל עֵת שֶׁיִּצְטָרֵךְ כְּלֵי וְאוֹתִיּוֹת בְּהַשְׁאָלָה. לְבָסֹוף, הִצִּיעַ לוֹ כִּי לְמַעַן תּוֹעֶלֶת שְׁנֵיהֶם כְּדַאי הַדָּבָר שֶׁיִּקְבְּעוּ מְחִיר אָחִיד, כָּךְ שֶׁהַשָּׂטָן לֹא יִמָּצֵא מָקוֹם לְהַחְדִּיר קִנְאָה וְתַחֲרוּת בֵּינֵיהֶם, הוּא נִפְרָד מִמֶּנּוּ בִּלְבָבִיּוּת וּבְבִרְכַּת הַצְלָחָה בְּכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה...

בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁנּוֹדַע לָהֶם הַדָּבָר, עָמָדוּ מִשְׁתָּאִים לְמִשְׁמַע אֹוזְנָם, הָאֶחָד בָּא לְהָצֵר גְּבוּלְךָ וְאַתָּה מַעְלָה עֵצוֹת טוֹבוֹת וַהֲגוּנוֹת, וּמְטָכֵּס תַּחְבּוּלוֹת אֵיךְ לְעוֹזְרוֹ. אָמַר לָהֶם: הַרֵי כָּל עֲבוֹדָתִי הַגַּשְׁמִית בָּעוֹלָם הַזֶּה, רַק כְּדֵי לְמַלֵּא חוֹבַת הַהִשְׁתַּדְּלוּת לְפַרְנָסָתִי, אִם כֵּן שָׂמֵחַ אֲנִי שֶׁשְּׁכֵנִי הֶחָדָשׁ יַצְלִיחַ לִפְרֹק מֵעָלַי מְעַט מֵעֹל הָעֲבוֹדָה, וְאַדְרַבָּה אֲנִי אֶשְׁלַח אֵלָיו קוֹנִים, וְעָלַי לְהַכִּיר לוֹ טוֹבָה, שֶׁהֲרֵי הוּא עוֹשֶׂה לִי טוֹבָה גְּדוֹלָה שֶׁמְּמַעֵט מִמֶּנִּי עֲבוֹדָה גַּשְׁמִית, כִּי הֲרֵי מַה שֶׁמַּגִּיעַ לִי אֲנִי אֲקַבֵּל, וְאַף לֹא פְּרוּטָה מַעֲבַר לָזֶה. וְגַם מַה שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ הוּא יְקַבֵּל, וְלֹא פְּרוּטָה מֵעֵבֶר לָזֶה. עַד עַכְשָׁו עֲבוֹדָתִי חִיְּבָה אוֹתִי לַעֲשׂוֹת הִשְׁתַּדְּלוּת גְּדוֹלָה, כִּי אֲנִי הוּא הַבֵּית הַדְּפוּס הַיְּחִידִי בַּמָּקוֹם. מֵעַכְשָׁו עֲבוֹדָתִי מְחָיֵיבֶת אוֹתִי לַעֲשׂוֹת הִשְׁתַּדְּלוּת יוֹתֵר מוּעֶטֶת...