סוד ההצלחה בעסקים - שמירת השבת - מוסדות שערי יוסף בישראל

וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת ... בְּרִית עוֹלָם (שמות לא, טז)

שְּׁמִירַת הַשַּׁבָּת נִקְרֵאת "בְּרִית עוֹלָם", וְהַטַּעַם לְכָךְ, הוּא כְּפִי שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַפָּסוּק: "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת וַיִּנָּפַשׁ", דְּהָיִינוּ, שֶׁחֵלֶק מִמַּסָּע בְּרִיאַת הָעוֹלָם, הָיָה בְּרִיאַת הַשַּׁבָּת. וּבְאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁבְּיוֹם הָרִאשׁוֹן לַבְּרִיאָה נִבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשִּׂישִׂי נִבְרָא הָאָדָם, כָּךְ בָּרָא ה' יִתְבָּרַךְ יוֹם אֶחָד בְּשָׁבוּעַ הַמְּיֻחָד לִמְנוּחָה, וְהוּא יוֹם הַשַּׁבָּת.

אֵין בְּרִיאָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה מֵהַמְנוּחָה שֶׁל יוֹם הַשַּׁבָּת. הַגּוֹיִים חוֹשְׁבִים שֶׁמַּה בְּכָךְ, גַּם בְּיוֹם רִאשׁוֹן בַּן אָדָם יָכוֹל לָנוּחַ, וּמַה מְיֻחָד בְּיוֹם הַשְּׁבִיעִי דַּוְקָא שֶׁהוּא יִהְיֶה הַיּוֹם שֶׁל הַמְּנוּחָה.

אָמְנָם, הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הוּא זֶה שֶׁבָּרָא אוֹתָנוּ, הוּא "הַיַּצְרָן" שֶׁלָּנוּ, וְרַק הוּא זֶה הַיּוֹדֵעַ אֶת טִבְעֵי הַגּוּף וְהַנְּשָׁמָה שֶׁלָּנוּ, הוּא יוֹדֵעַ שֶׁצָּרִיךְ מְנוּחָה, וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהַמְּנוּחָה הַמַּתְאִימָה בְּיוֹתֵר - הִיא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.

הַמָּשָׁל הוּא לְאָדָם שֶׁקּוֹנֶה רֹובֹוט, וּמְאֹד חָפֵץ לָדַעַת אֵיךְ לְהַפְעִיל אוֹתוֹ, מֵאֵיזֶה כִּוּוּן מָטְעִינִים, אֵיךְ מְכַוְּנִים אוֹתוֹ יְמִינָה וּשְׂמֹאלָה, אוֹ אֵיךְ שׁוֹמְרִים עַל אוֹרֵךְ חַיָּיו שֶׁל הָרֹובֹוט. אָדָם כָזֶה חָיָב לִייַשֵּׂם אֶת "הוֹרָאוֹת הַיַּצְרָן" הַכְּתוּבוֹת בֵּ"חוֹבֶרֶת שִׁמּוּשִׁים" הַמְצֹרֶפֶת אֶל הָרֹובֹוט, אַחֶרֶת, הָרֹובֹוט יְשַׁמֵּשׁ אוֹתוֹ יָמִים סְפוּרִים. וּבַמִּקְרֶה הַטּוֹב, בְּוַדַּאי לֹא יָנִיב הָרֹובֹוט אֶת מִיִּרֶב הַתּוֹעֶלֶת שֶׁטָּבַע בּוֹ הַיַּצְרָן.

וְהַנִּמְשָׁל: אָנוּ עַם יִשְׂרָאֵל, אָשֵׁר הָ"יַצְרָן" שֶׁלָּנוּ זֶהוּ ה' יִתְבָּרַךְ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, הוּא זֶה שֶׁנָּתַן לָנוּ "הוֹרָאוֹת" כֵּיצַד לְהָנִיב אֶת מֵירָב הַתּוֹעֶלֶת מִן הַכֵּלִים שֶׁקִּבַּלְנוּ מִיּוֹם הִיוָלְדֵנוּ. וּכְשֵׁם שֶׁטְּעִינָה מְמֻשֶּׁכֶת, אוֹ שִׁמּוּשׁ ברֹובֹוט כְשֵהָסֹולֵלָה חַלָּשָׁה, הוֹרְסִים אֵת "הָרֹובֹוט", כָּךְ עֲבוֹדָה מַתְמֶדֶת בְּכֹל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ לְלֹא הֲפוּגָה וּמְנוּחָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, גּוֹרְמִים לַעֲצִירַת הַבִּנְיָן הָרוּחָנִי וְהָאֲמִתִּי שֶׁל הָאָדָם לְאוֹרֵךְ טְוָח, כִּי הָשִימֹוש בְּהֶחְלֵט אֵינוֹ כְּפִי הוֹרָאוֹת הַיַּצְרָן, אָשֵׁר הַיַּצְרָן יוֹדֵעַ הֵיטֵב אֶת תְּכוּנוֹתֵינוּ, וְהִטְבִּיעַ בָּנוּ מְנוּחָה זוּ כְּחֵלֶק חִיּוּבִי ופוזיטיבי לְתוֹעֶלֶת חַיֵּינוּ.

אָנוּ עַם יִשְׂרָאֵל יוֹדְעִים שֶׁדַּוְקָא עַל יְדֵי שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת בָּאָה בְּרָכָה בְּכָל הָעֲסָקִים שֶּׁנַּעֲשֶׂה בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁבוּעַ. כִּלְשׁוֹן הַזּוֹהֵר הַקָּדוֹשׁ (בשלח דַּף סג ע"ב): "כֹּל שֵׁשֶׁת הַיָּמִים מִתְבָּרְכִים מִיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" [בַּמָּקוֹר: כֹּל שִׁיתָּא יוֹמִין מִתְבָרֵכָן מִיּוֹמָא שְׁבִיעָאָה]. אִם מְחַסְּרִים מִיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, נֶחְסֶרֶת הַבְּרָכָה מִכֹּל הַשָּׁבוּעַ כֻּלּוֹ. זֶה תָּלוּי בָּזֶה.

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּעִירוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל, הָיָה סוֹחֵר אֶחָד שֶׁהָיָה מֵאַחֵר לִסְגּוֹר אֶת חֲנוּתוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת הָיָה מְמַהֵר לִפְתֹּחַ אוֹתָהּ.

הוֹכִיחַ אוֹתוֹ הֶחָפֵץ חַיִּים, וְאָמַר לוֹ: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאוֹתוֹ גּוֹי כָּפְרִי שֶׁלֹּא יָדַע קָרוּא וּכְתוֹב, וְהָיָה מֵבִיא אֶת סְחוֹרָתוֹ לַשּׁוּק מִדֵּי שָׁבוּעַ, וְהָיָה מוֹכֵר אוֹתָהּ לְסִיטוֹנָאִי בְּכַמָּה מַטְבְּעוֹת, וּבִכְדֵי לָדַעַת כַּמָּה שַׂקִּים הַכַּפְרִי מוֹכֵר לַסּוֹחֵר, הָיָה מוֹרִיד הַכַּפְרִי אֶת כּוֹבָעוֹ, וְעַל כֹּל שַׂק שֶׁמּוֹרִיד, שָׂם הַקּוֹנֶה מַטְבֵּעַ אֶחָד, וְאַחַר כָּךְ סוֹפְרִים אֶת הַמַּטְבְּעוֹת וְיוֹדְעִים אֶת מִסְפַּר הַשַּׂקִּים. וְהִנֵּה הַכַּפְרִי מוֹרִיד שָׂק, וְהַסּוֹחֵר שָׂם מַטְבֵּעַ, עַד שֶׁהַכּוֹבַע נִתְמַלֵּא בְּמַטְבְּעוֹת.

הַכַּפְרִי חִיְּכָה עַד שֶׁהַסּוֹחֵר לֹא יִרְאֵהוּ, וְלָקַח חוֹפֵן מַטְבְּעוֹת וְשֵׁם בְּכִיסוֹ. הַסּוֹחֵר אָף שֶׁהִרְגִּישׁ בַּדָּבָר, עָשָׂה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ לֹא רָאָהוּ, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: "שֵיְבֹוסָם לוֹ, הֲלֹא מֵעַצְמוֹ הוּא גּוֹנֵב".

וְאַחֲרֵי שֶׁהוֹרִיקוּ אֶת כֹּל הָעֲגָלָה, סַפְּרוּ אֶת הַמַּטְבְּעוֹת, וְשִׁלֵּם לוֹ הַסּוֹחֵר בְּהֶתְאֵם, וְהַכַּפְרִי הָלַךְ שָׂמֵחַ בְּהַרְגָּשָׁה שֶׁרִמָּה אֶת הַסּוֹחֵר.

בַּחֲזָרָתוֹ לִכְפָרוֹ סִפֵּר הַכַּפְרִי לַחֲבֵרָיו אֵיךְ רִמָּה אֶת הַסּוֹחֵר, וְגַנָּב מִמֶּנּוּ חוֹפֵן מַטְבְּעוֹת. 'טִיפֵש' צָעָקוּ עָלָיו חֲבֵרָיו, הֲלֹא מֵעַצְמְךָ גָנַבְתָּ, וְעַל כֹּל מַטְבֵּעַ שֶּׁגָּנַבְתָּ, הִפְסַדְתְּ שַּׂק.

אָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים לַסּוֹחֵר, הֲלֹא כֹּל שֵׁשֶׁת הַיָּמִים מִתְבָּרְכִים מֵהַשַּׁבָּת, כַּכָּתוּב בְּזוֹהֵר "כֹּל שֵׁשֶׁת הַיָּמִים מִתְבָּרְכִים מֵהַשַּׁבָּת", וְכֹל מַה שֶׁמַּאֲרִיכִים אֵת הַשַּׁבָּת, הַבְּרָכָה שׁוֹרָה בְּיֶתֶר שְׂאֵת לְשֵׁשֶׁת הַיָּמִים, וְאִילוֹ אִם אָדָם מְקַצֵּר אֶת הַשַּׁבָּת גַם הַבְּרָכָה מִתְקַצֶּרֶת.